בתביעת רשלנות רפואית, חוות הדעת של המומחה הרפואי היא לא עוד מסמך בתיק. היא התשתית שעליה עומדת התביעה כולה: בלעדיה אי אפשר להגיש, וכשהיא חלשה התיק נסגר עוד לפני שנשמעה עדות. לכן הבחירה במומחה היא ההחלטה המקצועית הראשונה והחשובה ביותר, והיא נעשית לפי התיק הספציפי ולא לפי רשימת קשרים.
למה חוות הדעת מכריעה
בית המשפט אינו רופא. כדי לקבוע שהיתה סטייה מרמת הטיפול הסבירה הוא נשען על מומחים, ולכן השאלה אינה רק מה קרה למטופל אלא מי מסביר את זה ואיך. מומחה שמסוגל להצביע על השורה המדויקת ברשומה, להסביר מה היה צריך להיעשות באותו רגע ולעמוד על כך גם בחקירה נגדית, שווה יותר מכל ניסוח משפטי מרשים.
התמחות מדויקת, לא תחום קרוב
זו הטעות הנפוצה ביותר. כשהכשל הוא בניתוח אורתופדי, מומחה ברפואה פנימית לא יספיק. כשהמחלוקת היא על פענוח בדיקת הדמיה, נדרש רדיולוג ולא הרופא המטפל. וכשמדובר באירוע בלידה, השאלה היא לעיתים מיילדותית ולעיתים נאונטולוגית, ולפעמים צריך את שניהם. התאמה מדויקת בין תת ההתמחות לבין נקודת הכשל היא מה שהופך חוות דעת לרלוונטית.
ניסיון קליני עדכני
מומחה שלא נמצא בשטח כבר שנים יתקשה להסביר מהי הפרקטיקה המקובלת היום. הפרקטיקה משתנה: פרוטוקולים מתעדכנים, בדיקות שפעם היו חריגות הפכו לשגרה, וסטנדרט הזהירות נמדד לפי מה שהיה מקובל במועד הטיפול. מומחה פעיל יודע להבחין בין מה שהיה נהוג אז לבין מה שנהוג עכשיו, וזו הבחנה שיכולה להכריע.
היכולת לעמוד בחקירה נגדית
חוות דעת נכתבת בשקט של המשרד ונבחנת באולם. הצד שכנגד יביא מומחה משלו, וינסה להראות שהמסקנה רחבה מהנתונים, שלא נבחנה חלופה סבירה, או שהמומחה מעולם לא ביצע בעצמו את הפרוצדורה שעליה הוא מעיד. מומחה שכבר נחקר בבתי משפט, ושמנסח בזהירות רק את מה שהוא יכול לבסס, מחזיק מעמד. זו בדיוק הנקודה שבה תיקים רבים נופלים או נסגרים בהסדר טוב.
איך נראית חוות דעת טובה
- מפנה לרשומה הרפואית עצמה, עם תאריכים ושורות, ולא לתיאור כללי של המקרה
- מגדירה במפורש מהי הפרקטיקה המקובלת ומה מקורה
- מסבירה את הקשר הסיבתי: לא רק שהיתה סטייה, אלא שהיא זו שגרמה לנזק
- מתייחסת לחלופות ולסיכונים המוכרים, ולא מתעלמת מהן
- מנוסחת בלשון שמומחה אחר יכול לבדוק, לא בלשון מוחלטת שאי אפשר להגן עליה
מה תפקידו של עורך הדין בשלב הזה
לפני שפונים למומחה צריך להוציא את התיק הרפואי המלא, לקרוא אותו לעומק ולזהות את נקודת הזמן שבה, לכאורה, נעשתה הסטייה. רק אז אפשר להגדיר את השאלה שתוצג למומחה. שאלה רחבה מדי מחזירה תשובה כללית וחסרת ערך, ושאלה צרה מדי מחמיצה את עיקר התיק. אצלנו את התיק הרפואי קורא עורך הדין בעצמו, ולא מתמחה.
המומחה מטעם בית המשפט
בחלק מההליכים בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, ואז חוות הדעת שלו מקבלת משקל מכריע. גם במצב הזה יש מה לעשות: אפשר להעביר לו שאלות הבהרה בכתב, לבקש לחקור אותו, ולהצביע על חומר שלא הונח לפניו. הכנה טובה לשלב הזה חשובה לא פחות מהכנת חוות הדעת הראשונה.
רוצים לדעת אם התיק שלכם מתאים? קראו עוד על תביעות רשלנות רפואית, על נזיקין וליטיגציה אזרחית, או צרו קשר לשיחת ייעוץ ראשונית ללא תשלום בטלפון 073-7830365.
