07.12.2010
השריפה בכרמל – היבטים נזיקיים
נפגעי אסון הכרמל הכרמל ובני משפחותיהם של הנספים זכאים לקבל פיצוי על נזקיהם, על פי מספר אופציות חלופיות:
נזקי גוף
1. פיצוי על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)- במקרה של נכות, או חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)_במקרה של מוות – חוקים אלה, שנועדו להסדרת פיצוי נכי צה"ל ומשפחות החללים, הוחלו גם על שוטרים וסוהרים, שנפגעו במהלך תפקידם, וזאת באמצעות חוק שירות בתי הסוהר וחוק המשטרה (נכים ונספים). על פי חוק זה זכאים השוטרים והסוהרים שנפגעו למענק ו/או קיצבה בהתאם לדרגת הנכות שלהם כפי שתקבע ע"י קצין התגמולים וכן לזכויות נוספות הקבועות בחוק. יש להדגיש, כי חוק זה אינו חל על הכבאים שנפגעו, אשר יכלו לממש את זכויותיהם בביטוח לאומי כנפגעי עבודה בלבד ובנוסף להגיש תביעות נזיקין כנגד מי שגרם לשריפה ברשלנותו, כפי שנראה להלן. קיימת הצעת חוק להכליל גם את הכבאים במסגרת הזכאים לפיצוי על פי חוק הנכים, אך זו טרם אושרה בכנסת.
2. תביעה לתגמולים לפי חוק שירות המדינה גמלאות – מי שזכאי לתגמולים לפי חוק זה (שוטרים וסוהרים ותיקים) – עליו לבחון, האם כדאי לו לקבל גמלאות לפי חוק זה או על פי אחד החוקים, שצויינו לעיל, וזאת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. אין כפל גמלאות.
3. תביעה לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי – כבאים, שנפגעו במהלך עבודתם, רשאים להגיש תביעת נכות לענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח הלאומי. הגמלאות שישולמו ינוכו מכל פיצוי שיפסק בתביעת נזיקין, אם תוגש על ידם.
4. תביעה נזיקית רגילה או תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – בפני מי שנפגע בשריפה , עומדת האופציה להגיש תביעה נזיקית כנגד מי שגרם לשריפה ברשלנות (כפי שמסתמן) או בזדון (כפי שיתכן ויתברר בהמשך) וכלפי הגורמים שברשלנותם לא מנעו את התפשטותה ו/או לא מנעו את סיכון חיי אדם בעטיה ואולם שוטרים, סוהרים וחיילים מנועים מלהגיש תביעת נזיקין כנגד המדינה לה נתונה חסינות על פי חוק הנזיקין האזרחיים (חסינות המדינה) .
ביחס לשוטרים והסוהרים שנספו ו/או נפגעו באסון האוטובוס או בניידת המשטרה, שנסעה בעקבותיו, נשאלת השאלה האם נפגעו "בתאונת דרכים", כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שאז ניתן להגיש את התביעה בעניינם, כנגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב הרלבנטי במסגרת ביטוח החובה (בהנחה שאין מדובר ברכב של המדינה המבוטח על ידה שאז קמה למדינה חסינות).
ההבדלים העיקריים בין שני סוגי התביעות הינם, שבתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים האחריות היא מוחלטת של בעל הרכב המבוטח בפוליסת ביטוח חובה, ואין צורך בהוכחת רשלנות. לעומת זאת קיימות בתביעה זו הגבלות שונות על גובה הפיצוי, שאינן קיימות בתביעת רשלנות רגילה, בעיקר ברכיבי הנזק הלא ממוני (כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים) וגם ברכיב הפסד ההשתכרות (לא ילקח בחשבון שכר העולה על שילוש השכר הממוצע במשק).
מגבלות אלה, יגרמו לפיצוי נמוך יותר בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ביחס לתביעת נזיקין רגילה בעוולת רשלנות, אך מאידך הפיצוי מובטח, לנוכח היעדר הצורך בהוכחת אחריות ובהתקיים הגורם הביטוחי. כאמור במידה ואין מדובר בתאונת דרכים לא יוכלו שוטרים וסוהרים לתבוע את המדינה בתביעת נזיקין רגילה בשל החסינות העומדת לה ויאלצו להסתפק בתביעה לקצין התגמולים..
התשובה לשאלה בדבר תחולת חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים על המקרה שבפנינו אינה נקיה מספיקות. חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים קובע אמנם, כי נזק גוף שנגרם עקב התלקחות של הרכב שנגרמה בשל רכיב של הרכב, אף אם התלקח בשל גורם מחוץ לרכב, אכן מכוסה ע"י החוק, ואולם, כאשר מדובר בשריפת יער נרחבת ובעוצמה כפי שהתרחשה, ספק רב אם ברכיבי האוטובוס או הניידת, הייתה תרומה כלשהי לנזק שנגרם לנוסעים.
חברת הביטוח המבטחת את הרכב יכולה לטעון, כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, שימש כלי הרכב אך ורק כזירה ולא תרם להיווצרות הנזק, וכי אין קשר סיבתי משפטי בין השימוש ברכב לבין הנזק לנוסעים, במובן זה שלא הייתה כל תרומה לרכיבי הרכב בגרימת הנזק. מנגד, תעלה הטענה כי הדלק וחלקי הרכב השונים שעלו באש הם שגרמו לנזק, וכי הרכב עצמו שימש כמלכודת מוות ומנע מהנוסעים את אפשרות הבריחה מהאש.
5. תביעות על פי פוליסות ביטוח - בנוסף לאמור לעיל, יש לבדוק האם קיימות בכל מקרה פוליסות ביטוח המכסות את האירוע כדוגמת פוליסות ביטוח חיים, אובדן כושר עבודה או תאונות אישיות.
* חשוב: אין כפל פיצוי על פי החוקים השונים - יש להדגיש כי הבחירה האם לקבל את הפיצוי מהמזיק על פי פקודת הנזיקין או חוק הפלת"ד (בהתאם למקרה או לקבל פיצוי על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)- לנכים או חוק משפחות חיילים שנספו במערכה) – משפחות הנספים, הינה בחירה של הזכאי לפיצוי, הרשאי לנקוט בשני ההליכים, ולבחור בסופו של יום בקבלת הפיצוי הגבוה יותר. אם יקבע כי מדובר בתאונת דרכים כאמור, ניתן להגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים כנגד המבטחת של האטובוס. הבחירה בהליך בו עדיף לנקוט תלויה בנתונים האישיים ובעיקר בנתוני ההשתכרות של הניזוק, אותם יש לבחון, בנסיבות המקרה הספציפי.
נזקי רכוש
1.תביעה על פי חוזה ביטוח – מי שנגרם נזק לרכושו המכוסה בפוליסת ביטוח, רשאי לתבוע את הפיצוי מחברת הביטוח הרלבנטית, אשר תשא בנזק בגבולות הכיסוי הביטוחי בפוליסה.
2.תביעה נזיקית – לכל ניזוק, ובפרט מי שאינו מבוטח, או שאינו מבוטח באופן מלא, שמורה הזכות לתבוע את הגורמים הנושאים באחריות לפרוץ השריפה ולהתפשטותה באופן שהיסב לו נזק ובכלל זה את מדינת ישראל על רשויותיה בהנחה שיקבע כי התרשלה.
אין לשלול את האפשרות, כי לנוכח מחדליה של המדינה והגדרת האירוע כאסון לאומי, וכאקט של לקיחת אחריות, תיזום המדינה הליך מיוחד של פיצוי מהיר יחסית, אשר גם ימנע או יפחית את הצורך להתמודד עם תביעות נזיקין פרטניות.
נכתב ע"י: גלבוע, שוורץ אוריה ושות' – עורכי דין - כל הזכויות שמורות.
*אין האמור לעיל מהווה יעוץ משפטי, ואינו בא במקום יעוץ משפטי בכל מקרה ספציפי.
