תביעות בדיון

 
 

תביעה בסך מוערך של 5 מיליון ₪ הוגשה תביעה בגין רשלנות חמורה בניתוח להסרת גידול בראש

 
אצל ד. מהנדס אלקטרוניקה , בחור צעיר בשנות ה 30 לחייו, נשוי ואב לתינוק, התגלה במפתיע גידול בראש, שדרש הסרה בניתוח.
בשל מורכבות הניתוח הובא במיוחד מנתח מומחה מחו"ל לסייע לצוות המקומי בבית החולים בביצוע הניתוח.
בסיום הניתוח התרשם הצוות כי הגידול הוסר במלואו, וד. התאושש מהניתוח כמצופה, אלא שבדיקת הדמיה הצביעה על כך שנותרה שארית גידול במוחו..
למרות שדרך המלך במקרה זה, הייתה לטפל בשארית הגידול באופן שמרני באמצעות הקרנות ומעקב, החליטו המנתחים, בניגוד למקובל, לבצע מייד ניתוח חוזר להסרת שארית הגידול, כדי לנצל את שהותו של המנתח מחו"ל.
האגו המקצועי גבר במקרה זה על שיקול הדעת הזהיר על חשבונו של ד. , הכניסה החוזרת למוח בניתוח החוזר, הייתה הרת אסון. שארית הגידול אמנם הוצאה. אולם מהניתוח החוזר יצא ד. , בחור צעיר ואב לתינוק, במצב של קומה עם פגיעה מוחית קשה ולצמיתות.

 


 

תביעה בסך העולה על 3 מיליון ₪ בגין גרידה רשלנית שגרמה לכריתת רחם ולפגיעה במערכת שתן

 
כשלושה שבועות לאחר לידת בנה החמישי הופיע אצל נ. בת 38 דימום מאסיבי. בבית החולים אליו פונתה חשדו בקיומן של שאריות שלייה ברחם והחליטו על ביצוע גרידה. הגרידה בוצעה באופן לא זהיר וגרמה לחירור הרחם.
כתוצאה מכך הוחלט על ביצוע ניתוח חירום לכריתת הרחם כפעולה מצילת חיים.
לאחר סיום הניתוח לכריתת הרחם, התברר כי המנתחים לא נקטו באמצעי הזהירות הנדרשים, והמנתחים פגעו בשופכן הימני וגרמו לדליפת שתן.
נ. נאלצה לעבור שני ניתוחים נוספים לתיקון הדליפה. במהלך החודשים הארוכים בהם ניסו הרופאים לתקן נזק אחד אך רק גרמו לנזק נוסף, הדרדר מצבה הנפשי של נ. אם לחמישה, היא נאלצה להפסיק את לימודיה ושקעה לדיכאון עמוק.

בתביעה שהגישה נ. באמצעות עוה"ד אורי גלבוע ועמית אוריה, הנתמכת בחוות דעת מומחים, טוענת נ. כי רופאי בית החולים התרשלו באשר ההחלטה על עצם ביצוע הגרידה התקבלה באופן נמהר ויתכן כי כלל לא היה בה צורך, ובטרם בוצעה היסטרוסקופיה ניתוחית כדי לוודא כי אמנם קיימות שאריות שליה. משהוחלט בפזיזות על ביצוע הגרידה, לא בוצעה בדיקת עומק הרחם והפעולה בוצעה בצורה אגרסיבית ועקשנית שגרמה לניקוב הרחם. גם הניתוח לכריתת הרחם בוצע בצורה לא זהירה, מבלי שזוהו כנדרש דרכי השתן, מה שגרם לניקוב השופכן ודליפת שתן. ניקוב השופכן, למרות חשד שעלה כבר במהלך הניתוח אך לא נבדק עד תום, התגלה באיחור רק לאחר ששוחררה נ. לביתה והחלה לסבול כאבים עזים.
בכתב התביעה דורשת נ. פיצוי על הנזקים הכבדים שנגרמו לה עקב רשלנות רופאי בית החולים.

 


 

תביעה בסך העולה 2.5 מיליון ₪ הוגשה נגד בי"ח תל השומר על בדיקת אבהות שגויה

 
ש.ט. בשנות ה-30 לחייה נכנסה להריון לא מתוכנן מגבר שהיה מצוי בהליכי גירושין. האב הכחיש נמרצות שהוא האב וביקש לעשות בדיקת אבהות לאחר הלידה. חודש לאחר הלידה בוצעה לאב בדיקת אבהות בבי"ח. לתדהמת האם, בבדיקה נמצא כי האב איננו אביה של התינוקת. ש.ט. נאלצה לגדל את בתה לבד.
לאחר שנים רבות נפגשה ש.ט. עם האב והוחלט לעשות שוב בדיקת אבהות באמצעות משלוח דגימות של רקמות מחוץ לישראל. התשובה אשר התקבלה היתה כי הוא אכן אביה של א.ד. גם בבדיקת אבהות נוספת שנערכה בארץ והאבהות הוכרה בפסק דין.
כתוצאה מהטעות נאלצה הבת לגדול ללא אב בדוחק כספי ועם פגיעה נפשית. במסגרת התביעה ש.ט. א.ד. דורשות מהמדינה לפצותן על כל הנזקים שנגרמו להן.

 


 

תביעה בסך העולה 2.5 מיליון ₪ הוגשה בשל איחור רשלני באבחון גידול ממאיר שהביא למותה של צעירה בטרם עת

 
ח.ז בת 45 נשואה ואם ל - 3 הקפידה על מעקב רפואי ברמה הגבוהה ביותר במסגרת שר"פ אצל רופאת נשים מובילה בתחום רפואת הנשים.
למרות סימפטומים מתמשכים שחייבו שלילת גידול ממאיר ברחם, הניחה הרופאה כי מדובר בשרירן, לא שלחה את ח' לבדיקות הדמיה נוספות כדי לשלול קיומו של גידול, ואיחרה בלמעלה מ 9 חודשים בהפניית ח' לביצוע ניתוח להוצאת מה שחשבה הרופאה לשרירן, אך התברר בדיעבד כגידול ממאיר.
אם לא די בכך, הרופא שביצע את הניתוח, בחר בשיטה לפרוסקופית, שאסורה במקרה בו קיים חשד לגידול ממאיר עקב הסיכון בפיזור תאים ממאירים לאיברים סמוכים ואף השתהה בבירור תוצאות הממצאים הפתולוגיים בניתוח שהגיעו מהמעבדה באיחור ניכר.
לרוע מזלה של ח.ז הסיכון ממנו התעלמו הרופאה והמנתח התממש, והתברר כי הגידול לא היה שרירן אלא גידול ממאיר.
הוצא הגידול לאחר שכבר היה בשלב מתקדם וגם כריתת הרחם בוצעה באיחור, ועד מהרה התגלו אצל ח.ז גרורות באיברי גוף נוספים. לאחר מאבק קשה היא נפטרה ממחלתה.

 


 

תביעה בסך העולה על 2.5 מיליון ₪ הוגשה כנגד משטרת ישראל בגין התעללות בקטין

 
ו. בן 15 הוזמן להחקר בתחנת המשטרה לאחר שנחשד כי היה מעורב בזריקת נפצים בפורים.
ו. שנחקר ללא נוכחות הורה כנדרש, הכחיש בחקירתו שוב ושוב את שיוחס לו. לאחר חמישים דקות של חקירה חסר תוחלת, קם ו. הסובל מהפרעות קשב וריכוז מכסאו וביקש לשוחח עם אביו, בקום לקרוא לאביו של הקטין כמתחייב, הודיע לו החוקר שהוא ייעצר אם לא ישב וכאשר ו. סרב לשבת, התנפלו עליו 4 שוטרים ואזקו אותו בכוח, תוך משיכת ידיו בכוח לאחור, בהמשך הפילו את ו. על הרצפה כשידיו אזוקות. האלימות לא נפסקה גם לאחר שו. הועבר לתחנה אחרת לשם מתן טביעות אצבע. השוטרים שליוו אותו לתחנה הכו אותו בעודו אזוק ואיימו עליו.
כתוצאה מאלימות המשטרה נגרמו לו נכויות קשות עקב שברים שנגרמו בכתף ובשורש כף היד וחמור מכך נכות קשה עקב הטראומה שחווה המוערכת ב -70% נכות והובילה אותו לאשפוזים חוזרים במרכז בריאות נפש.

באמצעות עוה"ד אורי גלבוע ועמית אוריה הגיש ו. תביעה כנגד משטרת ישראל על מלוא נזקיו בסכום העולה על 2.5 מליון ש"ח, תביעה המתבררת כעת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
מאז הגשת התביעה, בבחינת הוספת חטא על פשע, סובלים ו. ובני משפחתו מהתנכלות בלתי פוסקת מצד המשטרה, הטופלת עליהם האשמות שווא, תוך התעלמות ממצבו הנפשי הקשה של ו. , זאת כדי לנקום ולהפעיל עליהם לחץ לסגת מהתביעה, אולם בכוונת ו. לא להכנע ולהלחם על צדקתו עד להכרעה בפסק דין.